עולם קסום סביבנו

קוסמים צעירים — ככה הם. מתרוצצים בין החדרים, מחוללים פלאים, מנסים לשנות את העולם. מנתזים ניצוצות, מנצנצים בחיוכים ונעצבים אל ליבם. והעולם בכלל לא מבחין בהם. ולו, לעולם הקודר והעייף הזה, שחוזר בערב הביתה מהעבודה, שעומד בתורים הרגילים ובפקקים הבלתי רגילים, לעולם השקוע בתקציב המשפחתי ובמחשבות איך לחסוך עוד כמה פרוטות לחופשת הקיץ ולקנות ספה חדשה — פשוט אין זמן לפלאים: בקשת שלו יש שבעה צבעים, לא יותר, והגשם — רטוב וקר, והבוץ: לכלוך שמוציא את הנשמה. ואפילו האביב — סתם עונה בשנה. לא נותר שום כוח להבחין בפלאים הקטנים של העולם הזה: ריח האספלט הרטוב אחרי הגשם, עדנת השקדייה הפורחת, צורותיהם המדהימות של העננים, צבע השמיים, הקשת, הצינה המיוחדת של השחר. הרי גם הטיפול בקוסם הקטן, שמקפץ מכורסה לכורסה ואינו מאמין בכוח המשיכה המטופש — גם הוא אחד הפלאים המדהימים ביותר!

אבל הזמן עובר, הקוסם גדל, ובחייו מתחוללות מטמורפוזות גיל בלתי הפיכות: שיעורי בית, חברים חדשים, כדורגל, עלבונות, בגידות ו... אהבה. מאחורי כל אחד מהאירועים האלה עומדים חיים שלמים: של רגשות, של סערות, של שינויים. איפה יש ראש לזכור לחשים! ואיך אפשר לא לאבד בדרך שתיים־שלוש "קסומויות" תמורת חיים אמיתיים, בוגרים!

ואחר כך זה התגלגל במדרון... והנה הקוסם לשעבר כבר עומד בפקק, מאזין לאיזו שטות ברדיו, והאישה מזכירה לו לא לשכוח לקפוץ לסופר, לקנות נוזל כלים ונייר טואלט. וגם פומפייה גסה יותר, אם יראה... ואיך כבר אפשר בסופר בלי תור, ובחניון בלי לחץ ובלגן, וליד הבית... ואיך מוצאים חנייה ליד הבית בלי עצבים, ושתהיה קרובה ככל האפשר לכניסה! ובבית כבר קופצים לו על הצוואר קוסם צעיר אחר או קוסמת צעירה: "אבא, אבא הגיע! תראה איזו שן נפלה לי, ויוסי (בגן) לא אכל יפה את הקציצה וחטף על זה..."
הקוסמים הביתיים המבוגרים יותר כבר לא טורחים אפילו להראות פנים מאחורי דלת הקסמים של מערתם. כוחות הקסם כבר לא מה שהיו... ולמה לצער את אבא!

וגם לקוסם לשעבר עצמו אין ראש לפלאים: צריך לספר לאישה על הבוס המנוול, על היום הקשה, לקבל ממנה באדישות את מנת השחורות היומית, ולבסוף לעצום עיניים מול הטלוויזיה הממלמלת, שמכל הקסם נותרה בה רק מראית עין.

יעבור עוד זמן־מה, כדור הארץ יספיק להשלים כמה עשרות הקפות סביב הכוכב שלו, ופתאום... יקרה נס. כן־כן, ניסים קורים! לא תמיד ולא לכולם, אבל לרבים מן הנבחרים — והם רבים, תאמינו לי — הנס יקרה. אל הקוסם לשעבר תשוב האמונה. את כוחות הקסם שאבדו כבר אי אפשר להשיב — זה, למרבה הצער, בלתי אפשרי; אבל האמונה בקסם שבה, טיפה אחר טיפה, אל הגוף המותש מן המציאות, שכבר אינו צעיר. אמונה בכוחו של הבן, שהבטיח להתקשר באחד הימים. אמונה במילותיהם של אנשים זרים. אמונה בנכדים, שאת כוחם הקסום יכול הקוסם הקשיש בדימוס לראות במו עיניו. כן־כן. הוא יכול לראות בליבו את כוח הקסם ולהאמין שהנס אפשרי. ולשתוק על כך בחוכמה, שהרי הכול יודעים: הפלאים מפחדים ממילים!