ז'אנרים

פרוזה אבסורדית
ⓘ
פרוזה שבה ההיגיון הרגיל מתפרק: הדברים קורים ללא סיבה, והעולם מתנהג לפי חוקים משלו.
מאפיינים: היעדר היגיון, רצינות למראית עין, הומור מדאיג.
אנטי-אוטופיה
ⓘ
תיאור חברה עתידית שבה הסדר המושלם עולה בחירותו של האדם.
מאפיינים: מדינה שלטת, גיבור מתעורר, אזהרה מפני ההווה.
אפוריזמים ופתגמים
ⓘ
אמרות תמציתיות ומוגמרות, המביעות מחשבה עמוקה, מקורית או פרדוקסלית בצורה מרוכזת ומלוטשת ככל האפשר.
מאפיינים: קיצור מרבי, עומק פילוסופי או מוסרי, פרדוקסליות, שלמות משמעות, אי-תלות בהקשר רחב.
מעשייה
ⓘ
סיפור בעל-פה למראית עין — משעשע, מוגזם, שאולי היה ואולי לא.
מאפיינים: נימה מדוברת, הגזמה, הומור, מספר שמעורב בעניין.
קומדיה יומיומית
ⓘ
קומדיה על חיי היומיום, שבה הצחוק נולד ממצבים מוכרים לכל.
מאפיינים: מצבים יומיומיים, דיאלוג חי, לעג ידידותי.
פרוזה הווי
ⓘ
פרוזה על חיי היומיום: משפחה, עבודה, שכנים, דברים קטנים שמהם מורכבים החיים.
מאפיינים: הווי מוכר, דמויות רגילות, דיוק בפרטים.
פרוזה יומנית
ⓘ
צורה ספרותית הבנויה כרשומות סדירות, לרוב מתוארכות, על אירועים שוטפים, חוויות אישיות והרהורים, המשקפת את עולמו הפנימי של המחבר בתנועה.
מאפיינים: מבנה כרונולוגי, סובייקטיביות גבוהה, נימה וידויית, תיעודיות (אמיתית או מדומה במיומנות).
פרוזה אירונית
ⓘ
פרוזה שבה המחבר שומר מרחק ומחייך — גם כשהעניין רציני.
מאפיינים: מרחק אירוני, ניסוח מחודד, משמעות כפולה.
אירוניה והומור
ⓘ
יצירות שנועדו להצחיק — מחיוך שקט ועד לעג גלוי.
מאפיינים: משחק מילים, מצבים מגוחכים, קלילות.
מיסטיפיקציה ספרותית
ⓘ
בדיה המוגשת כאמת — מסמך, זיכרון או עדות שמעולם לא היו.
מאפיינים: רצינות למראית עין, פרטים משכנעים, פענוח מאוחר.
סאטירה פסאודו-היסטורית
ⓘ
סיפור על עבר מומצא, שכל כולו רמז להווה.
מאפיינים: מראה היסטורי, לעג מוסתר, קריצה לקורא.
מיניאטורה פובליציסטית
ⓘ
קטע קצר על נושא ציבורי — הרהור או תגובה לאירוע.
מאפיינים: היקף קטן, עמדה ברורה, קשר להווה.
רשימות מסע
ⓘ
רשימות מן הדרך — קצרות, לא מסודרות, נכתבות תוך כדי תנועה.
מאפיינים: קטיעות, רושם ראשוני, נימה יומנית.
סיפור סאטירי
ⓘ
סיפור שבו הלעג הוא העיקר — על אנשים, על מוסדות, על הסדר הקיים.
מאפיינים: הגזמה, מצב מגוחך, מסר ביקורתי.
משל מודרני
ⓘ
משל בן זמננו: סיפור פשוט שמאחוריו אמת על החיים היום.
מאפיינים: עלילה מינימלית, משמעות כפולה, סיום פתוח.
סאטירה חברתית-פוליטית
ⓘ
לעג המשלב ביקורת על החברה ועל השלטון גם יחד.
מאפיינים: שני יעדים, חדות, קשר הדוק להווה.
מונולוג סטנד-אפ
ⓘ
מונולוג מדובר, הבנוי כהופעה: תצפיות, בדיחות ופואנטה.
מאפיינים: פנייה לקהל, שפה מדוברת, קצב, סיום מצחיק.
סוריאליזם
ⓘ
יצירה הבנויה על היגיון של חלום: דימויים בלתי אפשריים זה לצד זה.
מאפיינים: צירופים מפתיעים, ויתור על היגיון, תת-מודע.
מותחן
ⓘ
סיפור מתח שבו סכנה אמיתית מאיימת על הגיבור.
מאפיינים: קצב מהיר, איום ממשי, מפנים בעלילה.
רשימה פילוסופית
ⓘ
צורה פרוזאית תמציתית שבה ההתבוננות בחפץ פשוט, במחווה או ברגע מובילה להרהור על שאלות יסוד.
מאפיינים: היקף קטן, מעבר מן הפרט אל הכלל, נימה מהורהרת, סיום פתוח.
מסה פילוסופית
ⓘ
הרהור חופשי על שאלות הקיום, שבו הדרך חשובה מן המסקנה.
מאפיינים: מחשבה גלויה, ניסיון אישי, סיום לא חד-משמעי.
מסה
ⓘ
הרהור חופשי בפרוזה על נושא שהעסיק את המחבר.
מאפיינים: מבנה חופשי, עמדה אישית, מחשבה בהתהוות.
הומורסקה
ⓘ
יצירה קצרה ומשעשעת, שכל מטרתה להצחיק.
מאפיינים: קלילות, מצב מגוחך, סיום מחויך.
סיפור הומוריסטי
ⓘ
סיפור מצחיק עם עלילה — מצב שמסתבך ומסתיים בחיוך.
מאפיינים: עלילה קומית, דמויות חיות, סיום קליל.

ז'אנר

מיסטיפיקציה ספרותית

בדיה המוגשת כאמת — מסמך, זיכרון או עדות שמעולם לא היו. מאפיינים: רצינות למראית עין, פרטים משכנעים, פענוח מאוחר.

חג המימונה — מבט חדש — פרוזה

ⓘ

מחקר על חג החורף מימונה, שראשיתו בבלארוס של שנת 1746. נסיבות היווצרותו משוחזרות מתוך רישומים אתנוגרפיים וממצאים ארכיוניים.